טיפולים אסתטיים




ההחלטה לעבור טיפול אסתטי, בייחוד אם מדובר בהליך כירורגי, היא החלטה מורכבת ולרוב כרוכה בפחד הנובע מכמה סיבות: הפחד מכאב, מהתוצאות ומתהליך ההחלמה, וכן הפחד מהתגובה של החברה שעלולה להיות שיפוטית כלפי טיפולים אסתטיים וניתוחים פלסטיים שנחשבים בחירה רדודה של חוסר קבלה וחוסר אהבה עצמית. לכל אלו מצטרף גורם נוסף, הורים לילדים קטנים ולבני נוער אשר אינם יודעים האם ואיך להסביר לילדיהם על הטיפול אותו הם הולכים לעבור. החשש נובע מההשלכות החינוכיות על הילדים בכל הנוגע לדימוי גוף, וכיצד לשדר לילד "אהוב את עצמך כמו שאתה" בעוד מי מההורים עובר שינוי מראה.


ההשפעה על הדימוי העצמי בקרב בני נוער שהוריהם עברו טיפול אסתטי


הרגישות בנוגע לטיפולים אסתטיים גדולה מאוד בקרב בני נוער, שכן זוהי תקופה בה הם מגבשים זהות ועסוקים לעיתים רבות במראה החיצוני יותר מבכל דבר אחר. הם עוברים שינויים פיזיים שפעמים רבות גורמים להם חוסר נוחות, והשאיפה היא לגרום להם להרגיש טוב כמו שהם. כיצד ניתן לעשות זאת כאשר אמא עוברת ניתוח אשר נועד להפוך את המראה שלה ל"מושלם"?
כאשר אנו מדברים עם בני נוער על טיפול אסתטי חשוב לשדר שאין מדובר בבחירה שנובעת משנאה עצמית, להפך. מאוד חשוב להשתמש במילה בחירה אשר מבהירה כי אין זו חובה עבור כל אחד לעבור שינויים כאלה ושזה באמת קשור לתחושה פרטית ובחירה אישית. ניתן לומר לדוגמה: "בחרתי לעבור מתיחת פנים כי התוצאה גורמת לי להרגיש נעים, נכון וטוב יותר. אני אוהבת את המראה שלי אך זה משהו שהפריע לי ולכן אני בוחרת לשנות ולתקן אותו". במידה ובני נוער מביעים רצון לעבור טיפול אסתטי כירורגי, מומלץ לומר כי ישנם דברים שעוברים עם הזמן וניתן לטפל בהם ללא המורכבות שבניתוח פלסטי. פעמים רבות בשיחה שכזו עלולה לעלות הטענה "למה לך מותר ולי אסור?" חשוב לציין כי זוהי החלטה משמעותית שיש לעשותה כאדם בוגר.
עבור ילדים קטנים יותר ההשלכות הן שונות, ונושא הדימוי העצמי עלול לעלות. ילדים נוטים לחקות את הבחירות וההתנהגות של ההורים דרך ציור או משחק, אך העניין המהותי שעולה בנוגע לשינויים אסתטיים הוא הפחד. עם ילדים קטנים מומלץ לא להיכנס לפרטים, לילדים יש דמיון עשיר ולכן מידע שהילד אינו יכול להבין או להכיל עלול להעצים את הפחד. מה שעלול להזין את הפחד זה היעדרות של האם לכמה ימים, האפשרות שאולי יהיו לה תחבושות על הפנים, מראה לא אסתטי של העור בשלבי ההחלמה הראשונים כמו אדמומיות קיצונית או מראה מעט פצוע שעלול להיות מפחיד גם עבור מבוגר ובוודאי עבור ילד שלא יודע מה קורה לאמו.


האם לערב את הילדים וכיצד לעשות זאת נכון?


מומלץ להמעיט חשיפה של ילדים קטנים לנושא עד כמה שניתן, לא להיכנס לפרטים ולשמור את ההסבר ענייני ופשוט. אלו גילאים בהם חשוב לחזק אצל הילד הערכה עצמית שנובעת מבפנים. רצוי לעשות לילד הכנה במידה ואמא תעדר מהבית או במידה ויהיה עליה לנוח ולהתאושש כשהיא חוזרת. חשוב לשדר לילד שאמא לא חולה ולא עברה פגיעה ושהכל בסדר. שתיקה עלולה להפחיד את הילד עוד יותר. במידה והמראה קשה לאחר הטיפול מומלץ לחכות כמה ימים לפני שהילד יראה את אמו, כדי שמראה פצוע לא יהווה פחד ויגרום לטראומה. כל העת חשוב לשדר מסר חיובי של שמחה - כשאמא תחזור נחמיא לה ונשמח איתה. כמובן שחשוב כל הזמן להמשיך ולשדר שאמא כבר חוזרת ושהכל בסדר.
על מנת לצמצם את הנזקים שבהיעדרות האם ואת הקושי של המראה בזמן ההחלמה, מומלץ לבחור בטיפולים חדשניים אשר אינם דורשים הרדמה כללית וזמן התאוששות ארוך, ושאינם משאירים את העור מצולק לאורך זמן עד להחלמתו, עד כמה שניתן.